לראות דרך הלב – החיים הם לא חובה אלא זכות! (סיפור אישי)

לראות דרך הלב – החיים הם לא חובה אלא זכות! (סיפור אישי)

אני רוצה לשתף אתכם בחוויה מיוחדת בה פגשתי אץ אביב,

גבר צעיר בן 30 עיוור וכבד שמיעה שהצטרף אלינו עם אמו לריטריט יוגה בשוויץ.  שהיה בתחילת יולי 24.

כשאמו אביטל התקשרה אלי ושאלה אותי אם הוא יכול להצטרף – עלו בי חששות:

איך הוא יסתדר בהליכה בטבע על פני שטח משתנים, איך ישתלב בקבוצה של כ 20 איש,

שכולם רואים, איך הקבוצה תקבל אותו?

הכרתי את אימו אביטל עוד מטיולי אופניים בחו"ל  שאליו הצטרפה.

היא אמרה לי שהוא יודע לתרגל יוגה, יכול ללכת בטבע גם בלי לראות,

ואם לא יסתדר היא תהיה שם בשבילו.

התשובה שלה נטעה בי ביטחון שיהיה בסדר. סמכתי עליה וסמכתי על היוגה.

בהתחלה התבוננתי על שניהם מהצד, ראיתי איך אביב שם את ידו על הכתף של אמו והולך

בביטחון לצידה.  היא מתארת לו את הדרך ומכוונת אותו, הוא מקשיב לה, נעזר בחושיו

האחרים ומוצא את דרכו בבטחה. עליות, ירידות, אבנים ובורות, הם הולכים יחד בסבלנות

ובשמחה גדולה.

יכולתי להרגיש אילו תעצומות נפש יש לשניהם והרהרתי לעצמי איך זה להיות אמא לילד

שהתעוור בצעירותו, ואיך זה להיות ילד שאיבד את ראייתו בהדרגה עד לעיוורון מלא.

מצד אחד פגשתי בתוכי כאב על כל הקשיים וההתמודדות שחוו לאורך השנים, ומצד שני

קיבלתי השראה גדולה מלראות אותם יחד נהנים מטיול בטבע ויוגה ובדרך ההתמודדות

שלהם עם אתגרים לא פשוטים.

הפתיחות והקלילות של אביב גרמו לי להתקרב אליו יותר ואף לבקש ממנו להניח את ידו על

כתפי ולתת לי להוביל אותו.

הוא הניח את ידו בעדינות, לא הרגשתי אותה בכלל. תהיתי על כך והוא ענה לי שהוא

משתדל לא להכביד.

הלכנו יחד דקות ארוכות הובלתי אותו והוא גם תמך בי כשעמדתי בבוץ.

סיפר לי על הרגעים הקשיים והאתגרים שחווה בחייו ועל הכוחות שקיבל מהיחס החם

והמעודד של משפחתו וחבריו הקרובים.

החיבוק והמעטפת המשפחתית נתנו לו את האישור שהוא בסדר

החום והקבלה המלאה שלהם עזרו לו ללמוד ולקבל את עצמו.

הוא אמר לי:

רויטל, בסופו של דבר הבנתי שהחיים הם לא חובה אלא זכות. 

התמלאתי ממנו בהשראה  והמפגש איתו ועם אימו כמו החזיר אותי לפרופורציות ולמציאות

החיים.

רגעי ההליכה איתו שכף ידו הרכה על כתפי היו מהרגעים החיוניים ביותר בשבילי.

להיות שם באופן מוחלט בשבילו, להוביל אותו, להיות העיניים שלו.

לא ידעתי עד כמה הרגע הזה יכול להיות משמעותי עבורי.

יכולתי גם לראות את הגישה של כל חברי הקבוצה, הנתינה, התמיכה והעזרה, כולם התגייסו

למענו בשיא הטבעיות.

מסתבר שהלב הטוב והחומל קיים בכולנו, ״אביב״ שכזה מזכיר ללב שלנו להתעורר מחדש

ולהנחות את מעשינו.

אני רוצה לומר לאביטל ואביב תודה גדולה שהצטרפתם, בזכותכם חווינו יחד את כוחה של

הראיה האמיתית, הראיה דרך הלב. 

אין ספק שגם הריטריט יוגה בשוויץ היה משמעותי ומעצים בדרכו שלו, חוויתי אתגרים אישיים

וקבוצתיים שאין ספק שרוחב הלב הפך אותם להזדמנויות.

תודה ליוגה

תודה לדרך הלב.