מה עושים כדי לחוות קצת שלווה?

מה אנחנו לא עושים כדי לחוות קצת נחת?
אני מתכוונת לשלווה נפשית, שקט בראש, בטחון, רוגע, אהבה.
כל העשייה היומיומית שלנו היא למען חוויה כזו,
ואכן מקבלים קצת שלווה.

זה מחזיק קצת ושוב חוזרת תחושת האי נחת – כזו או אחרת.
אנו מחפשים שוב פתרונות יצירתיים, משנים דברים, נוסעים מחוץ לעיר,
עוזרים לעצמינו כמה שאפשר, ואכן עולה רגיעה אבל רק באופן זמני.

הנטייה שלנו היא לחפש פתרון במקום הלא נכון- “בחוץ”,
בעשייה שלנו, במקורות חיצוניים לנו ולכן השלווה לא מחזיקה הרבה.
האי נחת או חוסר השקט הם בסופו של דבר מצב תודעה שמושפע מאינסוף טריגרים חיצוניים או פנימיים.

אם נפנה לתודעה עצמה נוכל לאמן אותה כך שתהיה רגועה, שקטה ויציבה,
גם כשיש ‘טריגרים’ שמוציאים אותה מאיזון.
זה הגילוי המדעי – תודעה (נפש-מוח) היא גמישה וניתן לאמן אותה.
ממש כמו את הגוף, בכל גיל ובכל רגע.

ברירת המחדל של תודעה לא מאומנת היא כאוס אחד שלם.
אנחנו לא מודעים לכך כי אף פעם לא התבוננו בה.
ברגע שנעצום עיניים ונתבונן בה, נבחין באי שקט פנימי בצורת מחשבות מתרוצצות כמו קופים שמקפצים מענף לענף.
תודעה לא שקטה שמשפיעה על הגוף שלנו, המצב הרגשי שלנו, ובעיקר על חוויית המציאות הנוכחית שלנו, כי מצב התודעה הנוכחי,
הוא החוויה שלנו:
אם התודעה תהיה רגועה נחווה רוגע.
אם היא תהיה רועשת נחווה אי שקט.
אנחנו נמצאים עם התודעה שלנו כל הזמן הולכים אתה לכל מקום, אי אפשר להיפרד ממנה, מצבה הוא המציאות הרגעית שלנו. רגע אחרי רגע.

לא כדאי לאמן אותה?
להזכיר לה את הטבע האמתי שלה- פתוחה, סקרנית ורגועה כמו שהיינו ילדים.

זוכרים?
אז לא היה את הרעש בראש, הכל היה יותר פשוט ושמח.

איך מאמנים את התודעה?
זה מתחיל בעצירה. עוצרים ומקשיבים.
נחים ומקשיבים.
להקשיב למה שקורה בנו, בתודעה ובגוף.
לאי שקט, לאי נחת, לכל מה שמטריד אותנו פיזית ורגשית.
מקום להימנע ולהתעלם מעצמינו, לחכות לסוג של “משיח”,
במקום להילחם בעצמינו ולהתייאש מהמצב, הפתרון קיים בפגישה עם
עצמינו בתמיכתה של הנשימה.
מקשיבים לנשימה, ועם כל נשיפה מרככים את הגוף מבפנים,
ממש מרפים את איברי הגוף, נותנים לגוף לשקוע לתוך הספה ומקשיבים לתחושת הנשימה בגוף.
המחשבות, הרגשות, התחושות – הכל כמו שזה, ואנו עוטפים אותם ברכות והבנה.
ואט אט התודעה נרגעת לה.
אפשר לעשות את זה כבר עכשיו, בכל רגע וגם בתרגול מדיטציה פורמלי,
לשבת זקוף, ערים וקשובים לנשימה בגישה רכה ומאפשרת לפגוש את כל מה שכולה בתודעה.

זה נשמע פשוט ואכן זה פשוט אבל אנחנו לא רגילים לזה ולכן הופך את זה לקשה.

הנחייה ממורה עוזרת מאוד, קבוצה שבאותה מטרה עוזרת גם היא.
‏זו הסיבה שישנן סדנאות מיינדפולנס –
‏נאספים יחד ללמוד את מערכת ההפעלה שלנו מבפנים.
כשיודעים אותה – יודעים גם כיצד להירגע כשצריך.

אני מזמינה אותך לסדנת מיינדפולנס, סדנה שזו המטרה שלה –

• לפתח תודעה קשובה ומרפאה שתהה זמינה בכל רגע.
• תודעה רגועה שמאפשרת לנו מנוחה ושקט פנימי
• תודעה פתוחה קשובה ומחבקת,
• תודעה צלולה שמאפשרת לפתרונות יצירתיים לעלות.

לכל שאלה ניתן להתייעץ איתי בשיחת טלפון 
או דרך הוואטס אפ

באהבה ממני
רויטל