מה בסך הכל ביקשתי?

מה בסך הכל ביקשתי?

אחד הדברים שפוגעים בנו זה שלא מקשיבים לנו, אנחנו מדברים, מספרים משהו מנבכי נשמתנו והעיניים של מי שמולנו מרצדות מצד לצד תוך כדי השיחה, אין קשר, אין תשומת לב לדברים שאנו אומרים. מה אנחנו מבקשים בסך הכל? הקשבה, קשר עין, לדעת שהלב של מי שמולנו נמצא איתנו לאורך השיחה. זה לא נעשה בכוונה. מיומנות הקשב והריכוז מאוד נמוכה בתרבות שלנו, אנחנו לא מודעים לכך וההרגל הזה רק מתחזק וגדל. במקרים קשים נעזרים בתרופות כדי לחזק את הקשב והריכוז ולהצליח במשימות החיים. אבל מה לגבי כולנו בקשר הבין אישי? בתקשורת היומיומית, בשיח, השיתוף, שמנו לב איפה אנחנו נמצאים?אין ספק שסוד הקשר הבינאישי מתחיל בתקשורת! תקשורת יכולה להיות דרך כל החושים ואבן הבסיס לתקשורת בשיחה היא קשר עין והקשבה. להיות בנוכחות מלאה לאורך השיחה לאפשר מקום לכל אחד מאיתנו לומר את דבריו, ללא הפרעה וניתוק קו מחשבה. זה נעים ומחזק את הקשר בינינו. בהתחלה זה לא פשוט, אין לנו סבלנות והעיניים נעות לצדדים בחוסר ריכוז למקומות אחרים. התכווננות ותרגול מאוד עוזרים. אנחנו יכולים לעזור לעצמנו דרך תרגול אשטנגה יוגה ומדיטציית מיינדפולנס  שמשפרים פלאים את מיומנות הקשב והריכוז. בתרגולים אנחנו מכוונים את תשומת הלב שלנו לנשימה – אם בתנועה, בישיבה או בשכיבה. תוך כדי פוגשים הסחות דעת פנימיות וחיצוניות ומחזירים שוב את הקשב,  בעדינות ונחישות לנשימה. היכולת להיות בקשב וריכוז מתחזקים, התקשורת הבין-אישית משתפרת ואיתה הקשר שלנו עם עצמנו והסביבה. כדאי לתרגל גם בשיחה: להקשיב בדממה, ליצור קשר רציף עם העיניים, בהבנה וכבוד ללא כניסה לדברים וללא הפרעה. זה תרגול שיוצר חיבור טוב כי, להקשיב זה ליצור קשר משמעותי עם האדם השני וכך מערכות היחסים שלנו משתבחות.